קריאה מתישה? הפרעת קשב וקריאה | משקפי קשב וריכוז נוירו-רוט

מחקרים על תנועות עיניים חושפים את הקשר בין הפרעת קשב וקריאה למה שקורה בזמן שאנחנו קוראים - למה קריאה יכולה להרגיש מתישה גם כשמבינים את הטקסט, ואיך זה שונה מדיסלקציה.

מה מחקרים על הפרעת קשב וקריאה מגלים על מה שקורה לנו בזמן שאנחנו קוראים ?

מאת רונית רוט, מצוות קליניקת NEURO ROTH

ילד או מבוגר יכולים לדעת לקרוא היטב — ובכל זאת למצוא את עצמם חוזרים שוב ושוב על אותה מילה, אותו משפט או אותה פסקה.

לפעמים הטקסט אפילו לא קשה במיוחד. המילים מוכרות, הקריאה עצמה אפשרית, ובסופו של דבר גם מבינים את מה שנכתב.

אבל הדרך לשם מתישה.

"קראתי את זה, אבל אני צריך לקרוא שוב כדי שזה ייכנס."

"הגעתי לסוף העמוד ואני לא זוכר מה קראתי."

"אני מבין כשמסבירים לי, אבל קשה לי ללמוד את אותו הדבר מקריאה."

מחקרים העוקבים אחר תנועות העיניים בזמן קריאה מתחילים להראות שהחוויה הזאת יכולה להיות קשורה לא רק ליכולת לקרוא את המילים — אלא גם לאופן שבו הקשב פועל בזמן הקריאה עצמה.

אפשר לדעת לקרוא — ועדיין להתקשות בקריאה

כשאנחנו קוראים, העיניים אינן נעות ברצף אחיד על פני השורה. המבט נעצר לרגעים קצרים במקומות שונים, מתקדם לאורך הטקסט ולעיתים חוזר לאחור.

רובנו כלל לא מודעים לכך.

אצל חלק מהאנשים עם הפרעת קשב, הקושי בקריאה אינו בהכרח בפענוח המילים. הם יכולים לזהות את המילים ולהבין אותן — ובכל זאת תהליך הקריאה יכול להיות פחות רציף ולכלול יותר חזרות.

לכן הקושי לא תמיד נשמע כמו:

"אני לא יודע לקרוא."

לפעמים הוא נשמע דווקא כמו:

"אני קורא, אבל זה לא נשאר."

או פשוט:

"קריאה מעייפת אותי."

מה גילו החוקרות על "קריאה לא ־ קשובה"?

מעקב אחר תנועות העיניים מגלה כשקוראים חוזרים שוב ושוב על אותה מילה

במחקר שפורסם בשנת 2024 עקבו החוקרות אחר תנועות העיניים של מבוגרים עם וללא ADHD בזמן קריאת טקסט רציף. (מקור: Stern, Kolodny, Tsafrir, Cohen & Shalev, 2024)

במקום לבדוק רק כמה זמן נמשכה הקריאה או מה הקורא הבין בסופה, מעקב העיניים אפשר להתבונן במה שהתרחש במהלך הקריאה עצמה.

החוקרות מצאו שזמן הקריאה היה ארוך יותר בקבוצת ה־ADHD. הן מצאו גם שמקרים שבהם אותה מילה נקראה שוב יותר מפעמיים הופיעו בתדירות גבוהה יותר אצל המשתתפים עם ADHD.

אבל הממצא המעניין במיוחד היה במה שהתרחש בפעם הראשונה שבה נקראו אותן מילים.

דפוס תנועות העיניים הצביע על כך שהקריאה במעבר הראשון הייתה פחות משמעותית. בהמשך הקורא חזר אל אותה מילה וקרא אותה שוב.

החוקרות הציעו ששיעור גבוה של מילים הנקראות שוב יכול להיות אחד המאפיינים של "קריאה לא־קשובה" — Inattentive Reading — תופעה שהייתה בולטת יותר בקרב הקוראים עם ADHD.

חשוב לומר שהמחקר הזה נערך במבוגרים, ושהמונח "קריאה לא־קשובה" מגיע ממחקר ספציפי אחד, לא מאבחנה קלינית מקובלת. הוא מתאר דפוס שנצפה, לא קטגוריה רשמית.

המשמעות אינה שכל אדם עם ADHD מתקשה בקריאה, וגם לא שכל קריאה חוזרת מעידה על הפרעת קשב.

המחקר כן פותח חלון מעניין למה שיכול להתרחש בתוך תהליך הקריאה עצמו.

זה לא עצלנות — ולא בהכרח קושי בהבנה

אנחנו רגילים לחשוב על חוסר קשב בזמן קריאה בצורה מאוד ברורה: הילד מפסיק לקרוא, מרים את הראש, מסתכל הצידה או מתחיל לעשות משהו אחר.

אבל קשב לא תמיד "נעלם" בצורה שאפשר לראות מבחוץ.

העיניים יכולות להמשיך להתקדם על פני הטקסט, ובכל זאת איכות העיבוד באותם רגעים יכולה להשתנות.

לכן ילד שחוזר שוב ושוב על פסקה אינו בהכרח "מתמהמה", ומבוגר שמתקשה לסיים מאמר אינו בהכרח חסר מוטיבציה.

לפעמים התוצאה הסופית אפילו מסתירה את הקושי.

הקורא חוזר, מתקן את עצמו, קורא שוב — ובסופו של דבר מבין.

מבחוץ רואים את ההבנה.

לא תמיד רואים כמה עבודה נדרשה כדי להגיע אליה.

ומה הקשר בין הפרעת קשב, קריאה ולמידה?

כאן הנושא נעשה משמעותי במיוחד.

קריאה לצורך למידה דורשת הרבה יותר מזיהוי של מילים.

אנחנו צריכים להחזיק את מה שכבר קראנו בזמן שאנחנו ממשיכים לקרוא, לזהות מה חשוב, לחבר בין רעיונות ולבנות מהם תמונה שלמה.

מחקר בקרב סטודנטים עם ADHD מצא תופעה מעניינת: הסטודנטים ידעו לזהות את הרעיונות המרכזיים בטקסט, אבל לאחר הקריאה זכרו פחות מהם בהשוואה לקבוצת הביקורת. (מקור: Yeari, Vakil, Schifer & Schiff, 2019)

מעקב אחר תנועות העיניים הראה שהם אף השקיעו יותר זמן בקריאה חוזרת של הרעיונות המרכזיים.

כלומר, הקושי לא היה פשוט "לא להבין מה חשוב".

החוקרים הציעו שהקושי קשור לכך שבמהלך הקריאה נוצרים פחות קשרים בין הרעיונות בטקסט, ולכן לאחר הקריאה קיימים פחות רמזים המסייעים לשלוף את המידע מהזיכרון.

וזה יכול להסביר חוויה מוכרת מאוד:

"הבנתי את זה כשקראתי — אבל אחר כך כמעט לא נשאר לי מזה."

גם מחקרים בילדים עם ADHD מצאו קשיים בהבנת הנקרא ובבניית תמונה מנטלית שלמה של הטקסט, גם כאשר מביאים בחשבון את יכולת קריאת המילים עצמה. (מקור: Miller, Keenan, Betjemann, Willcutt, Pennington & Olson, 2013)

ככל שחומר הלימוד ארוך ומורכב יותר, המשמעות יכולה להיות גדולה יותר.

שמאמר, פרק בספר או חומר למבחן דורשים מאיתנו לא רק להבין כל משפט בפני עצמו, אלא לשמור מידע, לחבר אותו למה שכבר קראנו ולהשתמש בו בהמשך.

לכן הפרעת קשב יכולה להשפיע על הקריאה ועל הלמידה ממנה גם אצל אדם שאין לו לקות קריאה משמעותית.

האם זה אותו דבר כמו דיסלקציה?

לא.

ADHD ודיסלקציה אינם אותו דבר, ולא כל קושי בקריאה נובע מקשב.

קשיים בפענוח ובשטף הקריאה, כפי שיכולים להופיע בדיסלקציה, שונים מהתופעה המתוארת כאן. אדם עם ADHD יכול לקרוא ולפענח מילים היטב, ובכל זאת להתקשות בשמירה על תהליך קריאה רציף ויעיל לאורך זמן.

מצד שני, ADHD ודיסלקציה יכולים להופיע יחד אצל אותו אדם.

לכן השאלה החשובה אינה רק האם קיימת בעיה בקריאה, אלא גם מה מאפיין אותה ומה קורה במהלך הקריאה עצמה.

למה בדיקת הבנת הנקרא לא תמיד מספרת את כל הסיפור?

בדיקת הבנת הנקרא מסתכלת בדרך כלל על התוצאה: האם האדם הבין את הטקסט והאם ידע לענות על השאלות.

אבל שני אנשים יכולים להגיע לאותה תשובה בדרכים שונות מאוד.

אחד קרא את הקטע פעם אחת והמשיך.

השני חזר שוב ושוב, איבד את הרצף, מצא אותו מחדש וקרא חלקים מהטקסט פעם נוספת — ובסוף הגיע לאותה תשובה נכונה.

על הנייר התוצאה יכולה להיות זהה.

תהליך הקריאה אינו בהכרח זהה.

וזו אחת הסיבות לכך שההתבוננות במה שקורה בזמן הקריאה עצמה יכולה להוסיף מידע שלא תמיד מופיע בציון הסופי.

איך אנחנו מסתכלים על קריאה ב־NEURO ROTH?

בעבודה בקליניקה אנחנו פוגשים שוב ושוב אנשים שמתארים פער בין היכולת שלהם לקרוא לבין המאמץ שנדרש מהם כדי לשמור על רצף הקריאה ולהפיק ממנה מידע.

לכן אנחנו לא מסתכלים רק על השאלה האם האדם יודע לקרוא או האם הצליח להבין את הטקסט.

בקליניקה אנחנו מתבוננים באופן שבו מידע חזותי מעובד תחת דרישות שונות.

הבדיקה כוללת גירויים חזותיים שונים המוצגים על גבי מסך ודורשים מעקב אחריהם. בחלק מהמשימות המעקב פסיבי, ובאחרות נדרשת גם תגובה אקטיבית.

בנוסף אנחנו בודקים יכולות הקשורות לקריאה באמצעות משימות כמו מבוכים, שבודקות תכנון ומעקב חזותי לאורך מסלול, ובודקים גם את הקריאה עצמה.

במהלך הקריאה אנחנו מתבוננים בדרך שבה היא מתבצעת: היכן וכמה זמן המבט נעצר, כיצד העיניים מתקדמות לאורך הטקסט, מתי הן חוזרות לאחור והאם נשמר רצף הקריאה.

כך ניתן להסתכל על הקריאה כחלק מתמונה רחבה יותר של האופן שבו מידע חזותי מעובד ומשמש לצורך ביצוע משימה.

כשאנחנו רואים בבדיקה דפוס של קריאה ראשונה שטחית ואחריה חזרה לאותן מילים, כמו התופעה שתיארנו למעלה, זה נותן לנו תמונה ישירה של המקום שבו הקריאה "נשברת" אצל אותו אדם, ולא רק הערכה כללית של "קושי בקריאה".

המחקרים החדשים על קשב וקריאה מעניינים בהקשר הזה משום שהם מאפשרים להבין טוב יותר מה קורה לאדם במהלך הקריאה עצמה — לא רק האם הבין את הטקסט, אלא מה התרחש בדרך להבנה ומה עשוי לעמוד מאחורי הקושי שהוא חווה בקריאה.

ב־NEURO ROTH ההסתכלות על התהליך אינה משמשת רק לזיהוי הקושי.

הבדיקות מאפשרות לנו לבחון את אופן עיבוד המידע לפני ההתאמה של משקפי הקשב והריכוז של NEURO ROTH ולאחריה, ולראות האם וכיצד משתנה הביצוע בעקבות הנחת הסמנים על המשקפיים.

כך הבדיקות משמשות אותנו לא רק כדי להבין טוב יותר מה קורה לאדם בקריאה ובמשימות השונות, אלא גם כחלק מתהליך ההתאמה עצמו — כדי לבחון את השינוי ולדייק את מיקום הסמנים בהתאם לתגובה האישית.

מתי כדאי לשים לב?

אין סימן אחד שיכול לקבוע שקושי בקריאה נובע מקשב. אבל יש כמה חוויות שכדאי לשים לב אליהן:

• הקריאה עצמה נראית תקינה, אבל מעט יחסית ממה שנקרא נשאר בזיכרון.

• יש צורך לקרוא משפט או פסקה פעמיים כדי "לתפוס" אותם.

• מגיעים לסוף עמוד ומגלים שלא ממש זוכרים מה קראו.

• קריאה ממושכת גורמת לעייפות או לתסכול.

• ככל שהטקסט מתארך, קשה יותר לשמור על ההבנה והרצף.

• קיים פער בין היכולת להבין מידע בשיחה או בהאזנה לבין היכולת ללמוד אותו מקריאה.

• קריאת חומר לימודי דורשת הרבה יותר זמן ומאמץ ממה שהיה מצופה.

אף אחד מהסימנים האלה לבדו אינו מעיד על ADHD או על לקות קריאה.

אבל כאשר כמה מהם מופיעים שוב ושוב, כדאי לנסות להבין מה קורה במהלך הקריאה, ולא להסתפק רק בשאלה האם האדם יודע לקרוא.

אז מה חשוב לזכור?

הקשר בין קשב לקריאה מורכב יותר מהשאלה האם אדם "מרוכז" או "לא מרוכז".

אפשר לדעת לקרוא.

אפשר להבין את המילים.

אפשר אפילו להגיע לתשובה הנכונה.

ובכל זאת, אם לאורך הדרך נדרשים שוב ושוב קריאה חוזרת, תיקון עצמי ומאמץ כדי לשמור ולחבר את המידע — הקריאה יכולה להפוך לאיטית, מתישה ופחות יעילה לצורך למידה.

מחקרי תנועות העיניים מאפשרים היום לראות חלק מהתהליכים האלה בזמן שהם מתרחשים.

וזה משנה מעט את השאלה.

במקום לשאול רק:

"האם הוא יודע לקרוא?"

אפשר להתחיל לשאול:

"מה קורה לו בזמן שהוא קורא?"

שאלות נפוצות על הפרעת קשב וקריאה

האם הפרעת קשב יכולה להשפיע על הקריאה גם בלי דיסלקציה?

כן. אדם עם ADHD יכול לקרוא ולפענח את המילים היטב ולא לסבול מלקות קריאה משמעותית, ובכל זאת להתקשות בתהליך הקריאה. מחקרים מצאו אצל אנשים עם ADHD יותר קריאה חוזרת, זמן קריאה ארוך יותר וקשיים הקשורים לזכירת המידע שנקרא. לכן חשוב להבחין בין היכולת לקרוא את המילים לבין היכולת להשתמש בקריאה בצורה יעילה לצורך הבנה ולמידה.

למה אני קורא עמוד ואז לא זוכר מה קראתי?

כדי לזכור טקסט לא מספיק להבין כל משפט בפני עצמו. במהלך הקריאה אנחנו צריכים לשמור מידע שכבר קראנו, לחבר אותו למידע החדש ולבנות בהדרגה תמונה שלמה של הטקסט. כאשר התהליך הזה נפגע יכולה להיווצר החוויה המוכרת של "קראתי והבנתי — אבל כמעט שום דבר לא נשאר". לתופעה הזאת יכולות להיות סיבות שונות, ולכן היא לבדה אינה מעידה על ADHD.

למה אני צריך לקרוא את אותו משפט שוב ושוב?

קריאה חוזרת יכולה להתרחש מסיבות שונות. במחקר על "קריאה לא־קשובה" נמצא שאצל מבוגרים עם ADHD הופיעו יותר מקרים שבהם הקוראים חזרו שוב למילים שכבר קראו. הממצא המעניין היה שבמילים שאליהן חזרו בהמשך, דפוס הקריאה במעבר הראשון הצביע על קריאה פחות משמעותית. זו אחת הדרכים שבהן המחקר מאפשר לראות מה קורה בתוך תהליך הקריאה עצמו ולא רק את התוצאה בסופו.

האם אפשר להבין את הטקסט ובכל זאת להתקשות בקריאה?

כן. שני אנשים יכולים להבין בסופו של דבר את אותו טקסט ואפילו לענות נכון על אותן שאלות — אבל הדרך שלהם אל התוצאה יכולה להיות שונה מאוד. אחד יכול לקרוא את הקטע פעם אחת. השני עשוי להזדקק ליותר חזרות, זמן ומאמץ כדי להגיע לאותה הבנה. לכן תוצאה תקינה בבדיקת הבנת הנקרא לא תמיד מספרת לנו את כל מה שהתרחש במהלך הקריאה.

האם קושי בקריאה הקשור לקשב הוא אותו דבר כמו דיסלקציה?

לא, וההבדל הזה בא לידי ביטוי בפועל: ילד עם דיסלקציה לרוב יתקשה כבר בשלב פענוח האותיות והמילים עצמן, וקצב הקריאה שלו יהיה איטי כמעט תמיד, גם בטקסטים קצרים ופשוטים. ילד שהקושי שלו קשור בעיקר לקשב יכול לקרוא בקצב תקין ולפענח נכון, אבל להיתקע דווקא בטקסטים ארוכים יותר, שדורשים שמירה על רצף ותשומת לב לאורך זמן. שני הדברים יכולים גם להתקיים יחד אצל אותו ילד, ולכן שווה להסתכל על התמונה המלאה ולא להסתפק בתווית אחת.

איך בודקים ב־NEURO ROTH מה קורה בזמן הקריאה?

אנחנו לא מסתכלים רק על השאלה האם האדם הצליח לקרוא ולהבין את הטקסט. במהלך הקריאה אנחנו מתבוננים בדרך שבה היא מתבצעת — היכן וכמה זמן המבט נעצר, כיצד העיניים מתקדמות לאורך הטקסט, מתי הן חוזרות לאחור והאם נשמר רצף הקריאה. לצד הקריאה אנחנו בוחנים כיצד מידע חזותי מעובד תחת דרישות שונות: באמצעות גירויים המוצגים על גבי מסך, שחלקם דורשים מעקב פסיבי וחלקם תגובה אקטיבית, וכן באמצעות משימות הבודקות יכולות הקשורות לקריאה, כמו מבוכים. הבדיקות הן גם חלק מתהליך ההתאמה של משקפי הקשב והריכוז של NEURO ROTH. הן מאפשרות לנו לבחון את אופן עיבוד המידע לפני ההתאמה ולאחריה ולראות האם וכיצד משתנה הביצוע בעקבות הנחת הסמנים על המשקפיים.

רוצים להבין טוב יותר מה קורה בזמן הקריאה?

ב־NEURO ROTH אנחנו בודקים את הקריאה כחלק מתמונה רחבה יותר של קשב ושל האופן שבו מידע חזותי מעובד ומשמש במהלך ביצוע משימות.

תהליך הבדיקה וההתאמה מאפשר לנו להתבונן בקושי, לבחון את התגובה למשקפי הקשב והריכוז של NEURO ROTH ולדייק את ההתאמה האישית בהתאם לתגובה. למידע נוסף על תהליך הבדיקה וההתאמה בקליניקה

מקורות מדעיים

Stern P, Kolodny T, Tsafrir S, Cohen G, Shalev L. (2024). Unique Patterns of Eye Movements Characterizing Inattentive Reading in ADHD. Journal of Attention Disorders, 28(6), 1008–1016. https://doi.org/10.1177/10870547231223728

Yeari M, Vakil E, Schifer L, Schiff R. (2019). The Origin of the Centrality Deficit in Individuals with Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder. Journal of Clinical and Experimental Neuropsychology, 41(1), 69–86. https://doi.org/10.1080/13803395.2018.1501000

Miller AC, Keenan JM, Betjemann RS, Willcutt EG, Pennington BF, Olson RK. (2013). Reading Comprehension in Children with ADHD: Cognitive Underpinnings of the Centrality Deficit. Journal of Abnormal Child Psychology, 41(3), 473–483. https://doi.org/10.1007/s10802-012-9686-8

המאמר נועד להציג מידע כללי ואינו מהווה אבחון של ADHD או של לקות קריאה.